פוסט לשעת לילה מאוחרת, או - 60 שניות על פילוסופיה של AI

אני מכינה בימים אלו הרצאה לארגון מקסים שהזמין אותי לספר להם על בינה מלאכותית,תוך כדי שאני חושבת ומעלה רעיונות הבנתי שאני רוצה קצת מעבר. למה הכוונה? מעבר לחשיפה של כלים פרקטים, מעבר לחלק הטכני, שהוא חשוב ביותר כמובן, אני רוצה לאפשר לאנשים בארגון הזה להבין קודם כל את המהות. 

חיפשתי מאמר בנושא ומצאתי אוצר, מאמר שהנושא שלו הוא ""סקירה היסטורית ובחינה פילוסופית של שתי הפרדיגמות במחקר הבינה המלאכותית". אם נשארתם עד עכשיו - תשארו איתי עוד קצת - זה מעניין!

המאמר מציג סקירה מקיפה של התפתחות הבינה המלאכותית (AI), תוך התמקדות בשתי גישות מרכזיות: סימבוליזם וקונקציוניזם. הסימבוליזם, מבוסס על עיבוד של סמלים וחוקים לוגיים. גישה זו רואה את החשיבה האנושית כמניפולציה של סמלים ומנסה לחקות אותה באמצעות מערכות מבוססות כללים. דוגמאות לכך כוללות מערכות מומחה ותוכנות לעיבוד שפה טבעית.

לעומת זאת, קונקציוניזם מבוסס על רשתות נוירונים מלאכותיות, המחקות באופן רופף את מבנה המוח. גישה זו חוותה עליות ומורדות, עד לפריצת הדרך של למידה עמוקה ב-2006, שהביאה להישגים מרשימים בתחומים כמו ראייה ממוחשבת ועיבוד שפה. המאמר סוקר את התרומות של חוקרים מובילים כמו אלן טיורינג (כן, זה שעשו עליו את הסרט "משחק החיקוי" - מומלץ!) והרברט סיימון, ומנתח את היתרונות והחסרונות של כל גישה. בעוד שהסימבוליזם מתקשה בייצוג ידע מורכב ועמום, הקונקציוניזם מוגבל ביכולתו להסביר את החלטותיו ולבצע הסקה לוגית מורכבת. הכותבים הדגישו את הצורך בגישה משולבת, המכונה AI נוירו-סימבולית, שתנצל את היתרונות של שתי הפרדיגמות. כנראה, גם כאן, כמו בהרבה דברים בחיים, האמת, או הפתרון הטוב ביותר אם תרצו, נמצא איפשהו באמצע הדרך.

בינתיים, אני אמשיך בהכנת ההרצאה ואנסה למצוא דרך להציג את המילה "קונקציוניזם" באופן שיסבר את האוזן, בהצלחה לי…

Youheng, Z. (2023). A Historical Review and Philosophical Examination of the two Paradigms in Artificial Intelligence Research. European Journal of Artificial Intelligence and Machine Learning, 2(2), 24–32. https://doi.org/10.24018/ejai.2023.2.2.23