הערכה מסורתית לעומת הערכה משולבת בינה מלאכותית

בשבילי, השימוש בבינה מלאכותית במחקר הדוקטורט שלי בטכניון, הוא מובן מאליו. אני נעזרת בכלים שונים, לומדת כל הזמן על כלים חדשים ולאורך הדרך מגייסת את הבינה המלאכותית לעזרתי - היא לא המרכז, היא לא ה"סיפור", היא העוזרת האישית שלי. אך האם כולם מרגישים כך לגביי AI? ומה לגביי הערכה? אני תוהה כיצד יעריכו למשל מחקרי דוקטורט בעוד מספר שנים, האם ההערכה תראה אותו הדבר?

כמיטב המסורת, חיפשתי מאמרים בנושא, ואחד המאמרים עסק בדיוק בעניין זה. המחקר בדק עמדות של מרצים וסטודנטים לגביי שימוש ב-AI בתהליכי הערכה.

הכותבים מציינים שבעקבות הפופולריות הפתאומית והזמינות של כלי בינה מלאכותית, כמו למשל ChatGPT, שיכולים לכתוב חיבורים משכנעים על כל נושא, לכתוב קוד במגוון שפות תכנות ולהצטיין במבחנים סטנדרטיים במגוון תחומים, עולות שאלות לגבי הרלוונטיות של פרקטיקות הערכה מסורתיות. במטרה לנצל הזדמנות זו של מהפכה טכנולוגית לחדשנות בפרקטיקות ההערכה, הם ערכו סקר כדי להבין את נקודות המבט של המורים והסטודנטים בנושא.

הם מדדו והשוו את עמדותיהם לגביי מגוון תרחישי הערכה, בהתבסס על מסגרת מבוססת לבחינת איכות ההערכות המקוונות. תשובות מ-389 סטודנטים ו-36 מרצים משתי אוניברסיטאות מצביעות על שימוש מתון בבינה מלאכותית, קונצנזוס לגבי סוגי ההערכות המושפעים ביותר, וחששות לגבי יושרה אקדמית. 

מרצים מעדיפים הערכות מותאמות המניחות שנעשה שימוש בבינה מלאכותית ומעודדות חשיבה ביקורתית, אך תגובת הסטודנטים מעורבת, בין השאר בשל חששות מאובדן יצירתיות. הממצאים מדגישים את חשיבות מעורבותם של מרצים וסטודנטים במאמצי רפורמה בהערכה. בנוסף, ניכר כי חשוב להתמקד בתהליך הלמידה ולא בתוצריו, בחשיבה מסדר גבוה ולמידה אותנטית.

ומה דעתכם בנושא? אתם משתמשים בבינה מלאכותית במחקרים/הוראה שלכם? באילו אופנים? 

Smolansky, A., Cram, A., Raduescu, C., Zeivots, S., Huber, E., & Kizilcec, R. F. (2023, July). Educator and student perspectives on the impact of generative AI on assessments in higher education. In Proceedings of the tenth ACM conference on Learning@ Scale (pp. 378-382).‏